כשאנשים יוצרים לעצמם תסריט של טיול סולו בראש, לרוב הם חושבים על ימים ארוכים של בדידות. מה אם הייתי אומר לכם שזה בדיוק ההפך?
בדיעבד, אני לא מצליח לזכור רגעים שהרגשתי לבד. בכל מקום שהגעתי אליו הכרתי אנשים ויצרתי חברויות, ועם חלקם דרכי אפילו הצטלבה שוב, לא כמתוכנן, והמשכנו לטייל ביחד ביעד אחר או אפילו במדינה אחרת.
כשאתם לבד אתם פתוחים יותר. אתם מדברים עם אנשים שלא בהכרח הייתם מדברים איתם אם הייתם בתוך בועה. ביומיום אתם מוקפים באותם האנשים, בטיול כל יום הוא הזדמנות והתחלה חדשה.
כשאתם היחידים שמחליטים לאן תלכו, מה תעשו ועם מי, יוצאת מכם הגרסה הכי נכונה ואותנטית שלכם. זו לא סתם סטיגמה! הרי לא תתעוררו בבוקר ותעשו משהו שאתם לא רוצים אם אין שום לחץ או רעשי רקע, נכון?
תחשבו על זה...
מטרת המדריך
רוב המטיילים מטיילים באותה הצורה. כולם הולכים לאותם המקומות, עושים את אותן התמונות ומצפים לקבל חוויה אחרת.
גם אני הייתי שם. הגעתי למקומות המומלצים ועשיתי מה שכולם עושים, ובדיעבד הבנתי שהטיול שלי הוא לא שלי. הרגעים הכי טובים בטיול קרו כשסטיתי מהמתוכנן, כשהכרתי אנשים בדרך והלכתי אל הלא נודע.
המדריך הזה לא יגיד לך לאיפה ללכת.
הוא לא יכוון אותך אל המוכר והידוע, הרי לא טסת לקצה השני של העולם בשביל להרגיש בארץ. במקום זה, הוא ילמד אותך לבנות את הטיול המושלם בשבילך, ואיך להפוך אותו למסע אישי ומרגש שיכול לשנות חיים.
טיול מוצלח, מלא בחוויות בלתי נשכחות, לא קורה במזל. הוא קורה בעקבות סקרנות וגישה נכונה.
אם הגעת עד לפה, כנראה מעניין אותך לצאת למסע בקרוב. זה בדיוק המקום להתחיל...
הטעות הכי גדולה שאנשים עושים היא לפתוח אתרי טיולים כשהם רוצים לתכנן את הטיול שלהם.
זה מה שיוצר את ״שביל החומוס״: כולם מסתכלים על אותו מאגר קטן של יעדים ואטרקציות, ובסוף טסים לקצה השני של העולם ומרגישים בתל אביב.
כשאני מסתכל על הטיול הגדול, אני רואה הזדמנות ענקית להכיר אנשים מרחבי העולם ולצאת מהמעגל המוכר שאנחנו חיים בו. למדתי כל כך הרבה על החיים ועל העולם כשהתחלתי לתקשר עם אנשים שהם לא ישראלים, ובאיזושהי נקודה הרגשתי שיש בזה קסם. תדמיינו מה זה לפגוש מישהו או מישהי שגדלו במקום אחר בעולם, ולגלות כמה דמיון יש ביניכם...
עוד טעות גדולה היא לטייל בקצב מהיר. רוב האנשים מטיילים בזריזות בשביל לסמן וי ולהגיד ״עשיתי״.
טיול מוצלח מתחיל בבית. הוא מתחיל בהבנה שלאט עדיף על מהר, שהיבשת עצומה, שזה בסדר לא להספיק הכל, וזה בסדר לא להגיע ל״מיינסטרים״ של היבשת.
בדחף להספיק הכל, אנשים לא משאירים לעצמם אפשרות ליהנות ולהכיר לעומק מקום מסוים. הם רואים מה פופולרי ברשתות החברתיות, ונועלים את הטיול שלהם עוד בארץ.
כשאתם בבית, אתם יכולים לדעת את מי תכירו בדרך? אתם יודעים אילו אפשרויות ייפתחו בפניכם?
התשובה היא לא. טיול סולו מוצלח הוא קודם כל טיול גמיש: טיול שבו אתם הולכים לאן שאתם רוצים, מתי שאתם רוצים ועם מי שאתם רוצים. בשביל זה יצאתם לטיול סולו מלכתחילה.
אנשים נוטים לחשוש שייתקעו כשיגיעו ליבשת, ולכן הם בונים לו״ז מלא ומשלמים על לינה, אטרקציות וטיסות מראש.
הדבר הכי חשוב הוא להבין שהטיול הוא לא תחרות אלא חוויה אישית. הוא הזדמנות ענקית להתנסות בדברים חדשים שמעניינים אתכם, ושלא הייתה לכם הזדמנות לעשות עד עכשיו.
איך עושים את זה? אסביר עכשיו.
מחקר עצמי
לפני שאתם בוחרים מדינות ויעדים, תחשבו עם עצמכם: מה מסקרן אתכם? מה תחומי העניין שלכם? מה אתם רוצים ללמוד?
אוהבים לרקוד?קולומביה, בירת הסלסה
אוהבים טרקים?הגבהים של פרו ובוליביה
אוהבים לגלוש?קוסטה ריקה ופנמה
תעשו לעצמכם רשימה של מדינות שעומדות בקריטריונים שלכם.
לפני שאתם מתאהבים ברשימה, בדקו באיזו עונה תגיעו לכל מדינה. אותו יעד יכול להיות חלום בחודש אחד וסגור בגשם בחודש אחר. כשמתאימים את סדר המדינות לעונות שלהן, מזג האוויר מפסיק להיות מגבלה והופך לדבר שמוציא מהטיול את המקסימום.
איך? תתחילו לחקור באינטרנט, ותבדקו שהיעדים שמעניינים אתכם מתאימים לתקופה שבה אתם מתכננים להגיע ליבשת.
עוד משהו שאפשר לעשות הוא להיעזר באנשים שהיו ביעד שמסקרן אתכם ולשאול אותם שאלות.
תמיד טוב לשמוע את דעתם של אחרים, אבל אל תתנו לדעה של מישהו אחר לקבוע את שלכם. אם מישהו לא נהנה ממשהו מסוים, זה לא אומר שגם אתם לא תיהנו...
מחקר מעמיק
אחרי שעשיתם מחקר עצמי, הגיע הזמן לבחור יעדים. זה השלב של מחקר עמוק יותר, וזה גם השלב שבו בודקים אם המדינות שבחרתם באמת מציעות את מה שמסקרן אתכם לעשות ולראות. אם מסתבר שלא, עדיף לגלות את זה עכשיו ולא בשטח.
כדי להתחיל לתכנן את המסלול, כתבו את המדינות שבחרתם בשלב המחקר העצמי, ותחת כל אחת את היעדים שמסקרנים אתכם. זה נראה ככה:
ארגנטינהבואנוס איירס, סאלטה, חוחוי
ברזילסאו פאולו, ריו דה ז׳ניירו
פרולימה, קוסקו
בוליביהלה פאס, אויוני
אם הטיול שלכם מוקצב בזמן, לא הייתי ממליץ לתת פחות מחודש לכל מדינה. עומדים לטייל 4 חודשים? תבחרו 4 מדינות.
אבל שוב, זה לא שחור או לבן. יכול להיות שתגיעו למדינה ותרגישו שמיציתם אותה אחרי שבועיים, ויכול להיות שתמצאו מדינה שתרגישו בה כל כך טוב שתישארו בה שלושה חודשים.
מומלץ להגיע עם מחקר מקדים ולדעת מה יש ליבשת להציע, אבל חשוב להישאר פתוחים להצעות.
כך נראה גם שאר הטיול שלי. תראו את ההבדלים בין התכנון המקורי למה שקרה בפועל...
התכנון המקורי מול מה שקרה בפועל
לחצו על ״התכנון״ ועל ״בפועל״ כדי לראות כל מסלול בנפרד, או על יעד כדי למצוא אותו במפה.
תקיעת יתדות
אחרי שהחלטתם מה אתם רוצים לעשות ואילו מדינות ויעדים מסקרנים אתכם יותר, הגיע הזמן לתקוע יתדות.
תמיד יהיו דברים שמעניינים וחשובים לכם יותר, ותצטרכו להדגיש אותם בתוכנית. נכון, אמרתי שעדיף לא להתחייב לדברים ספציפיים, אבל אי אפשר להימנע מזה לגמרי: תמיד יהיה את הדבר הזה שחלמתם לעשות, והוא ידרוש מכם להגיע אליו בתאריך מסוים.
כשתכננתי את הטיול שלי ידעתי שלא משנה מה יקרה, אני רוצה להיות באירוע השנה החדשה בריו, ולהיות בקוסקו בתקופת ראש השנה ויום כיפור.
היה לי חשוב להיות בסביבת קהילה יהודית גדולה בתקופת החגים, ותמיד חלמתי לראות את הזיקוקים בריו, ולכן סימנתי את התאריכים האלה.
האם נעלתי את עצמי? לא. תראו כמה ריווח היה בין היתדות...
תכנון מסלול כללי
המסלול צריך להתקדם בכיוון אחיד. השאיפה היא לנוע מיעד ליעד וממדינה למדינה במרחקים קצרים, ולא לקחת טיסות כל הזמן ולעשות מעברים ארוכים.
עוד נקודה חשובה: זה שתכננתם מסלול לא אומר שאסור לסטות ממנו. אתם בכוונה לא סוגרים שום דבר מראש, כדי שתוכלו לזרום כשתשמעו על משהו חדש שמעניין אתכם. אם תטיילו ככה, משהו כזה יקרה בוודאות...
חשיבות השפה המקומית
מעבר לזה שלמידת השפה המקומית תגרום לכם להרגיש הרבה יותר בטוחים, כי תבינו מה קורה סביבכם, היא תיתן לכם את הקלף הכי חזק בטיול: תוכלו לתקשר עם המקומיים ולחוות דברים שתייר רגיל לא יחווה לעולם.
החוויות הכי טובות הן תמיד עם המקומיים, האנשים שמכירים את המקום מא׳ ועד ת׳.
האטרקציות התיירותיות הן לרוב הצגה, או משהו מונוטוני. עם מקומיים תוכלו לעשות את אותה ״אטרקציה״, אבל בדרך שלעולם לא הייתם חווים עם סוכנות.
זו אפליקציה חינמית שמציעה קורסים במגוון רחב של שפות. כל קורס בנוי משיעורים מוקלטים שמראים את הדמיון בין אנגלית לשפה החדשה, וזו דרך מאוד יעילה ללמוד שפה מהר!
בטיול הגדול בכלל, ובמיוחד בתור מטיילי סולו, הדבר הכי חשוב להפנים הוא שאתם במדינה זרה, שמדברת בשפה זרה, עם תרבות שונה, ובגדול אתם רחוקים מכל מה שאתם מכירים.
חוץ מכם, אף אחד לא יהיה אחראי על איפה תישנו, מה תאכלו, מה תעשו ואיך תעשו את זה.
האם אני אומר את זה כדי להלחיץ אתכם? ממש לא!
טיול טוב מתחיל בזה שאתם היחידים שמחליטים מה יקרה בכל רגע, אבל קריטי להבין את המשמעות של זה. זה דורש להיות אחראים בכל רגע ורגע, מבחינה בטיחותית, כלכלית ואפילו מנטלית.
במהלך הטיול תלמדו להכיר את עצמכם לעומק, תלמדו להקשיב לאינטואיציות שלכם, ותרגישו מתי הזמן לשחרר ומתי הזמן להתאסף ולקחת את הזמן.
הטיול הוא שיעור ענק לחיים, שיניב לכם המון תובנות על העולם ועל החיים, אם תבחרו לקחת אותו לכיוון הזה.
המטרה שלכם היא לא להיות תיירים קלאסיים. המטרה היא להכיר ולהתחבר כמה שיותר לכל מקום שתהיו בו, כדי לקבל את החוויה הכי ייחודית שיש.
ולא אשקר, זה דורש קודם כל אחריות אישית. אתם לא יכולים להתנהג איך שבא לכם; אתם צריכים לכבד את האנשים ואת המקום שבו אתם נמצאים. הצמא שלכם ללמוד הוא מה שיוביל אתכם לסיטואציות שעוד לא חלמתם עליהן, וכשתתחילו לעשות את זה, תזהרו בעיני המקומיים.
חיי לילה ומסיבות
חלק בלתי נפרד מהטיול הוא חיי הלילה, ובצדק.
חיי הלילה הם עולם בפני עצמו, ואפשר להרגיש את ההבדל בין מדינה למדינה. אבל כמו שכולנו יודעים, הם יכולים להביא איתם גם המון צרות.
המון מטיילים נופלים בקטע הזה ושוכחים לרגע שהם לא בארץ. הם שותים המון, עושים סמים ומאבדים את החדות שלהם, ויהיו אנשים שינסו לנצל את זה.
בתור מטיילי סולו, אתם לא יכולים להרשות לזה לקרות, גם לא כשאתם בקבוצה. מטיילים אחרים לא בהכרח ידעו איך לעזור לכם, בדיוק כמו שהם כנראה לא דוברים את השפה המקומית. במקרה הטוב, מדובר במישהו שאתם מכירים בסך הכל חודש...
יש מצבים שבהם אפשר להרשות לעצמכם יותר, למשל במסיבה בדירה של חברים או בהוסטל.
להיות שיכורים במדינה זרה, בלי היכולת הבסיסית לחשוב בהיגיון, לא נשמע כמו הרעיון הכי מבריק, נכון?
כייסים ושודדים
אולי הדבר הכי גדול שמרתיע אנשים מלטייל בעולם, ובעיקר בדרום אמריקה, הוא נושא הכייסים והשודדים.
יש המון מטיילים שמספרים על הפעם ההיא ששדדו אותם וכמה מפחיד זה היה, אבל הם אף פעם לא יורדים לשורש העניין ומספרים לכם על הטעות שהם עשו.
אם תשאלו מישהו שאתם מכירים מתי הוא נשדד, ככל הנראה הוא יענה שזה קרה בלילה. חיי הלילה והגניבות קשורים זה בזה: שודדים תמיד ינסו לנצל את חוסר האחריות של מטיילים.
חוק בסיסילא מסתובבים ברחוב בלילה, גם אם מדובר בהליכה של 3 דקות.
הסיכון עולה מאוד בלילה וברחובות ריקים, כי שודדים לא רוצים להיתפס. אבל אל תתנו לשמש לתת לכם תחושת ביטחון שהיא לא באמת שם: שוד מאיים בנשק קורה גם באור יום, גם במרכז העיר, וגם באזורים שנראים תיירותיים לגמרי. ההבדל בין יום ללילה הוא בהסתברות, לא באפשרות.
אם בכל זאת שודדים אתכם
אל תתנגדו ואל תרוצו. שום דבר שיש עליכם לא שווה את זה. תמסרו הכול, בלי קשר עין ובלי ויכוח.
הכנה שמורידה את הנזק: ארנק משני עם שטר או שניים שאפשר למסור מיד, טלפון ישן אם יש לכם, ולא לסחוב את הדרכון ואת כל הכסף יחד.
אחרי: חסמו כרטיסים, ואז לכו לתחנת המשטרה והגישו denuncia. בלי המסמך הזה חברת הביטוח לא תכיר בתביעה.
האם זה אמור למנוע מכם ליהנות מחיי הלילה? ממש לא!
רוצים ללכת למסיבה? תזמינו מונית שתאסוף אתכם מההוסטל ותוריד אתכם במועדון. רוצים לחזור? אל תתחילו להסתובב בחוץ. תזמינו מונית למועדון ותחזרו להוסטל בשלום, אין לכם מה לחפש בחוץ!
חלק ב׳: כייסים
בניגוד לשודדים, כייסים פעילים גם כשהשמש למעלה. ההתמודדות איתם פשוטה, אבל דורשת תשומת לב לאורך כל היום. כל מה שצריך הוא לא להרים להם להנחתה.
איך מרימים להנחתה? הולכים עם הטלפון ביד, שמים אותו בכיס פתוח, או הולכים עם פאוץ׳ שזרוק אחורה ומשוחרר.
כייסים הם אלופים בלזהות רגעים שבהם אפשר לגנוב ולברוח בלי שירגישו, והם הרבה יותר מהירים ממה שאתם מדמיינים...
האם זה אמור להפחיד אתכם? ממש לא!
רוצים לדבר בטלפון?עוצרים במקום פתוח
הולכים למסיבה או לשוק?כיס עם רוכסן
רוצים לדבר בטלפון? תעצרו במקום שבו אתם רואים את כל מה שקורה סביבכם, ואל תדברו ליד מעברי חצייה או במקומות צפופים. הולכים למסיבה או לשוק? שימו את הטלפון בכיס שנסגר ברוכסן, או בפאוץ׳ מהודק אליכם ופונה קדימה.
היכרויות, בילוי וסמים
החלק הזה נוגע לכולם, גברים ונשים כאחד. רוב האנשים שתכירו בדרך הם בדיוק מי שהם אומרים שהם, והחלק הכי טוב בטיול הוא להיפתח אליהם. אבל יש כמה תבניות מוכרות שכדאי להכיר מראש, כי כשהן קורות הן קורות מהר.
משקאות
סימום משקה הוא הדבר הנפוץ ביותר שקורה למטיילים בברים ובהוסטלים ביבשת, והוא לא קשור למי שיושב מולכם.
לא ראיתם איך נמזג?לא שותים
קמים מהשולחן?הכוס נשארת מאחור
אם מישהו בחבורה נראה שיכור הרבה מעבר למה ששתה, מבולבל או מנותק, אל תניחו שהוא פשוט הגזים. תישארו איתו, תיקחו אותו למקום בטוח, ואל תשאירו אותו לבד לרגע.
היכרויות ואפליקציות
שוד או סחיטה שמתחילים בהיכרות הם תבנית מוכרת ביבשת, והיא עובדת על גברים ועל נשים. היא כמעט תמיד מסתמכת על אותו דבר: להזיז אתכם למקום שאתם לא מכירים ושאתם לא יודעים איך לצאת ממנו.
פגישה ראשונה במקום ציבורי בלבד
מישהו בהוסטל יודע עם מי יצאתם ולאן
לא עולים לדירה פרטית בלילה הראשון
לא מספרים באיזה הוסטל אתם ישנים ובאיזה חדר
לא יוצאים עם הדרכון וכל הכסף
הכלל הפשוט: לא צריך לחשוד באף אחד, צריך רק לשמור על היכולת לקום וללכת בכל רגע. אם משהו מנסה לקחת מכם את היכולת הזו, זה הדגל האדום, ולא משנה מי עומד מולכם.
ועוד משהו: אל תסמנו לסביבה ששווה לשדוד אתכם. לא משוויצים בכסף כדי להרשים, ולא שולפים את הטלפון היקר במקום שאתם לא מכירים.
גובה
לפני הכול, קראו את זה
אני לא איש רפואה ואין לי שום הכשרה רפואית. כל מה שכתוב כאן הוא תיאור של מה שאני עשיתי, ולא המלצה רפואית.
לפני הטיול פנו למרפאת מטיילים או לרופא המשפחה וקבלו הנחיה אישית, כולל לגבי תרופות למניעת מחלת גבהים (אצטזולאמיד, המוכרת כדיאמוקס), חיסונים ותרופות מניעה. אל תסיקו מהמדריך הזה שאין ליטול תרופה כלשהי. אם רופא ממליץ לכם על משהו שסותר את מה שכתוב כאן, תקשיבו לרופא.
אחת הטעויות הבטיחותיות שרוב המטיילים עושים היא לא לתת לגוף להתרגל לגובה ביעדים מסוימים.
בפרו ובבוליביה, המון מטיילים מתלוננים שסבלו כל השהות שלהם. הסיבה היחידה לכך היא שהם ממהרים להספיק כמה שיותר בכמה שפחות זמן, ולא נותנים לגוף להתרגל.
לה פאס שבבוליביה, למשל, היא יעד מאוד פופולרי לטרקים, והיא נמצאת בגובה של כ־4,000 מטר! המון אנשים מגיעים אליה, למשל מברזיל, ומתחילים לטייל מיד. הפרש הגבהים עצום, וכמובן שהגוף מגיב בהתאם...
ביום הראשוןלוקחים את הזמן, מסתובבים בעיר, אפילו עולים קצת ברגל, ונותנים לגוף להתרגל.
אחרי יוםבודקים איך מרגישים. אם טוב, אפשר לצאת לטרק יומי ולעלות עוד קצת, לא יותר מ־500 מטר.
לאורך הדרךתרגישו בקלות אם הגוף התרגל: יהיה קל יותר לנשום, ולא תרגישו כבדים בכל דבר שתעשו.
מה שעבד בשבילי היה פשוט: לשתות הרבה מים עוד לפני שמגיעים ליעד גבוה, לישון טוב, ולהמשיך לעשות את זה גם כשאני שם. יש מטיילים שנוטלים תרופת מניעה ויש כאלה שלא. זו בדיוק ההחלטה שצריך לקבל מול רופא ולא מול מדריך.
המקומיים שחיים בגובה לועסים עלי קוקה ביומיום, וזה חלק מהתרבות שם. שימו לב שזה לא תחליף לייעוץ רפואי ולא הוכח כמגן מפני מחלת גבהים.
עלי קוקה, לפני שאתם אורזים
עלי קוקה חוקיים בפרו ובבוליביה, אבל אסור להעביר אותם בגבולות, כולל לצ׳ילה, לארגנטינה ולברזיל, ואסור בהחלט להביא אותם לישראל: כאן זה סם מסוכן, והחזקה או הכנסה הן עבירה פלילית. אל תיקחו הביתה שקית תה קוקה כמזכרת. בנוסף, לעיסת עלי קוקה עלולה לתת תוצאה חיובית בבדיקת שתן לקוקאין.
מתי יורדים מיד
הסימנים האלה עלולים להעיד על בצקת ריאות או בצקת מוח מגובה, מצבים מסכני חיים שמחמירים תוך שעות:
כאב ראש חזק שלא מגיב למשככי כאבים
הקאות חוזרות
קוצר נשימה במנוחה
שיעול עם ליחה מוקצפת או ורודה
בלבול או דיבור לא הגיוני
קושי בהליכה ואובדן שיווי משקל
ישנוניות חריגה, שפתיים או ציפורניים כחולות
הכלל היחיד שאין עליו ויכוח: אם מחמיר, יורדים. עכשיו. גם באמצע הלילה, גם אם זה הורס את המסלול.
לפני שעולים על המטוס יש כמה מנהלות שאי אפשר לדלג עליהן, וחלקן אפשר לעשות רק בארץ. בלעדיהן תהיו מוגבלים ופחות מוגנים, ואם תעשו אותן, תחסכו לעצמכם המון כאבי ראש.
ביטוח
אני מאמין גדול בלחסוך בטיול, אבל על ביטוח לעולם אל תנסו לעשות קיצורי דרך. אני אישית ממליץ על פספורטכארד: הביטוח הכי נוח, עם המענה הכי מהיר. כחלק מהביטוח מקבלים כרטיס אשראי של חברת הביטוח, ובמקרה הצורך משלמים איתו, בלי להוכיח ששילמתם כדי לקבל טיפול. אני ממליץ גם לקחת סוכן שיטפל בעניינים האלה. אתם לא רוצים להתעסק בבירוקרטיה באמצע הטיול, תסמכו עליי!
חיסונים
יש מדינות שלא יאפשרו לכם להיכנס בלי תעודת חיסון נגד קדחת צהובה. אבל הנקודה החשובה באמת היא הבריאות שלכם: אתם עומדים לחיות במדינות שיש בהן סכנות שלא קיימות בארץ, וחשוב לתת לגוף להיערך מראש.
ביטוח לאומי
אם חשבתם שבביטוח לאומי מוותרים על התשלום כשאתם בחו״ל, טעיתם, ובגדול. שמעתי אינספור סיפורים על אנשים שלא הסדירו הוראת קבע לפני הטיסה, וכשחזרו גילו חוב שמן. תעשו הוראת קבע לפני הטיסה!
רישיון נהיגה בינלאומי
אם תרצו לשכור רכב, סביר מאוד שיבקשו מכם רישיון בינלאומי. זה לוקח כמה דקות ועולה כמה שקלים, אין מה להפסיד. תביאו גם את הרישיון הישראלי, לפעמים מבקשים גם אותו.
צילום מסמכים
שיהיה לכם תיעוד זמין של הדרכון, כרטיס הטיסה והביטוח, כדי שאם משהו ילך לאיבוד, תוכלו להגיב מיד ולא להסתבך. פתחו קבוצת וואטסאפ עם עצמכם ושלחו אליה סריקה של כל המסמכים. זה גם מקל: בהוסטלים תמיד מבקשים לראות דרכון, ולרוב תמונה שלו מספיקה.
כרטיס אשראי לגיבוי
אנשים נוטים לדלג על זה, וזה ממש חשוב! שמעתי על המון מקרים של מטיילים שאיבדו את הכרטיס, ובמשך זמן רב לא יכלו לשלם על כלום, כי גם המזומן נגמר ולא הייתה דרך למשוך עוד. כרטיס אשראי משני פותר את כל זה, ויכול לחסוך אי נעימויות בהמשך.
אפליקציות
יש אפליקציות שיעזרו לכם במהלך הטיול, ואת חלקן מומלץ מאוד להוריד ולהפעיל לפני הטיסה: כשתצאו מהארץ המספר שלכם לא יהיה פעיל, וזה יסבך את ההרשמה.
לינה
לחיפוש מקומות לינה. להוסטלים, Hostelworld הכי מומלצת ומדויקת.
אולי זו שאלת השאלות לפני הטיסה: מה לארוז? כמה? ואיך?
היחידים שיכולים לענות על זה בצורה מדויקת הם אתם. לכל אחד יש צרכים אישיים ודברים שחשוב לו להביא לטיול ארוך.
תמיד יהיו דברים שהם לא חובה, ובכל זאת תיקחו אותם כי הם עושים לכם טוב, וזה בסדר. מה שכן, מתוך ניסיון, אלה הדברים שכדאי לשים בעדיפות ראשונה:
אני ממליץ לארוז הכל במוצ׳ילה של 70 ליטר ולא במזוודה, שנפגעת בקלות במעברים. חשוב מאוד לקנות גם כיסוי למוצ׳ילה: בטיסות יש סיכון שהרצועות ייתקעו במסועים, ואז העובדים בשדה התעופה גוזרים אותן, וזה הורס את התיק לגמרי...
בנוסף, אני ממליץ בחום להגיע גם עם מוצ׳ילה קטנה של כ־40 ליטר. היא עולה איתכם למטוס ושומרת את הדברים החשובים קרוב, ואפשר לקחת אותה לטיולים יומיים ואפילו לטיולים של עד 5 ימים!
התשובה לשאלה הנפוצה הזו משתנה מקצה לקצה. רוב ההוצאות בטיול נכנסות תחת ארבע כותרות:
לינהתחבורהאטרקציותמזון
שני מטיילים יכולים לטייל באותו מקום ולאותה תקופה, והחשבונות שלהם יכולים להיות שונים לגמרי: הכל תלוי בדרך ההגעה ליעד, במקום הלינה, במה שעשו ובאיך שאכלו.
העלות של הטיול שלכם תשתנה לפי האופי שלו והגישה שלכם אליו. מומלץ להיערך עם 10,000 ש״ח לכל חודש טיול. שימו לב שזה מספר להיערך איתו, לא מספר שחייבים להוציא: הטיול שלי יצא בפועל כ־7,000 ש״ח לחודש, כי ישנתי בדורמים, בישלתי לעצמי ונסעתי באוטובוסים. מי שירצה לשתות בסילבסטר בריו ולעשות אמזונס יגיע ליותר מ־10,000. עדיף לצאת עם עודף ולחזור איתו מאשר להיתקע.
35,000 ש״ח
חמישה חודשים, מקצה לקצה
לפי ההמלצה הכללית: 50,000 ש״ח (10,000 לחודש)
הטיול שלי: 35,000 ש״ח
הייתי בריו בשנה החדשה, ביקרתי בארבע מדינות, עשיתי את כל האטרקציות שרציתי, ישנתי טוב, אכלתי טוב, ואפילו ערכתי קידוש מדי שבוע על חשבוני.
לחסוך לא אומר למנוע מעצמכם דברים שאתם רוצים. אתם פשוט תדעו להתנהל עם הכסף בחוכמה, ובזכות זה תוציאו את המקסימום מהתקציב שהגעתם איתו.
טיפים לחיסכון במהלך הטיול
הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות הוא להוריד את Travelspend:
זה הכלי הכי חזק לניהול התקציב. מזינים בו כל הוצאה, וכך נמצאים במעקב כל הזמן. מגדירים תקציב יומי לפי מה שיש לכם לכל חודש, והאפליקציה מחשבת ממוצע יומי, כך שתדעו מתי אפשר להוציא יותר ומתי כדאי להוציא פחות.
לינה
תוכלו לחסוך המון אם תישנו בהוסטלים ולא במלונות. מלונות יקרים יותר ולרוב אין בהם מטבח, וההוסטלים נקיים מאוד ונותנים גישה למטבח, שגם הוא עוזר לחסוך. מעבר לזה, הוסטל הוא מקום הרבה יותר חברתי, ותכירו בו המון אנשים רק בזכות המקום שבחרתם לישון בו. דירה היא גם אופציה, אבל לרוב תצטרכו לשם כך כמה שותפים.
תחבורה
כאן נכנסת נקודה שדיברתי עליה בהתחלה: מסלול שמתקדם בתנועה זורמת מאפשר לעבור ממדינה למדינה באוטובוסים ולא בטיסות, וזה מוזיל משמעותית את עלויות התחבורה. גם ביומיום, תוותרו על מוניות כשאין בהן צורך, ותנצלו את ההזדמנות להכיר את היעד וליהנות מהדרך.
אטרקציות
יש המון דרכים לחסוך באטרקציות. אפשר לגשת לסוכנויות ולהציע להביא להן קבוצה של אנשים, בתמורה להנחה, ולפעמים אפילו לאטרקציה בחינם! אם אתם יוצרי תוכן, גם בזה אפשר להשתמש: המון סוכנויות מחפשות מי שיתעד את מה שהן עושות...
ויש אטרקציות שאפשר לעשות לבד, בלי סוכנות או מדריך. זה חוסך כסף ולפעמים גם כאב ראש, כי לפעמים לא תרצו שמישהו יעמוד עם שעון ויחליט בשבילכם מתי ללכת, מתי לעצור ומה לעשות.
מזון
לבשל לעצמכם היא אחת הדרכים המרכזיות לחסוך, במיוחד בטיול של כמה חודשים. וזה נותן הרבה מעבר לחיסכון: המטבח בהוסטל הוא אחד התירוצים הכי טובים להכיר אנשים, במיוחד אם אתם מבשלים אוכל ישראלי, שמטיילים אחרים יראו בו משהו מיוחד ואקזוטי. מספר האנשים שהכרתי בזכות זה שבישלתי לעצמי הוא בלתי נתפס.
זה לא אומר שלא תאכלו בחוץ ותטעמו את המאכלים המיוחדים של המדינות שתבקרו בהן. זה חלק בלתי נפרד מהטיול...
מעבר לנופים ולאטרקציות המטורפות, הטיול הגדול הוא הזדמנות אדירה ללמוד על העולם, על החיים, וכן, גם על עצמכם.
הסקרנות שלכם היא מפתח ההצלחה. אתם עומדים להגיע למדינות עם תרבויות שונות מכל מה שהכרתם: תהיו סקרנים לגבי המטבח, המחול וההיסטוריה.
תפגשו אנשים מכל העולם, ותופתעו לגלות כמה הם דומים לכם. הם פשוט נולדו בנקודה אחרת על המפה, ושפת האם שלהם שונה משלנו.
תהיו סקרנים לגבי השפה, התרבות והמנהגים שלהם. אנשים ישמחו לשתף אתכם במה שהם יודעים, וגם ללמוד עליכם.
היום יש לי חברים במדינות שונות ברחבי העולם, וכבר כמה פעמים הוזמנתי אליהם הביתה בזכות החיבור שנוצר בטיול.
תבואו עם ראש פתוח, והוא יפתח בפניכם אינספור אפשרויות וחוויות שאי אפשר לקנות בכסף. המקומיים תמיד ישמחו ללמד אתכם וללמוד מכם.
פתאום תמצאו את עצמכם בסיטואציות שבלתי אפשרי לשלם עליהן:
ישנתי אצל משפחה ברזילאית בפאבלה
למדתי להכין מאכלים מסורתיים בפרו
ישבתי לארוחת צהריים עם להקה בוליביאנית
הפוטנציאל הוא אינסופי, והכל מתחיל ונגמר בכם!
גאווה יהודית
המון מטיילים מפחדים היום להגיד שהם ישראלים או יהודים.
אחד הדברים שהבטחתי לעצמי עוד לפני שעליתי על המטוס הוא שלעולם לא אתבייש או אחשוש להגיד שאני ישראלי. אני רואה בטיול הזדמנות ענקית לעשות צדק ולהילחם באנטישמיות!
הטיול הוא הזדמנות פז להסברה בלתי פורמלית. אני לא אומר לכם לנאום ולהתעסק בזה כל היום, אבל תכירו המון אנשים, ובאופן טבעי תגיעו לשיחות שבהן ירצו מאוד לשמוע מה יש לכם להגיד.
התמודדות עם אנטישמיות
אני חוזר על זה: תהיו גאים בזה שאתם ישראלים ואל תסתירו את זה. ועדיין, בעקבות המצב הביטחוני יש היום איומים וסכנות שאי אפשר להתעלם מהם, ולכן צריך להפעיל שיקול דעת. לא פחד, שיקול דעת.
ההבדל הוא בעיקר איפה אתם נמצאים ומול מי.
בתוך הוסטל, מול אנשים שאתם רואים כל יום, גם אם השיחה מתחילה לא נעים, אין לי שום בעיה לעצור, לקחת את הזמן ולפתח שיח מכבד. זו בדיוק ההזדמנות להסביר למי שעומד מולי את הסיטואציה כמו שהיא, והרבה פעמים דווקא מהשיחות האלה יוצא הדבר הכי טוב.
ברחוב זה סיפור אחר. אם אין הרבה אנשים מסביב, אם מישהו נראה לכם חשוד, אם נדמה לכם שיש לו גם אמצעי וגם כוונה, או אם אתם פשוט מזהים שמולכם אדם אטום שלא מוכן לשמוע כלום, זו לא בושה לקחת צעד אחורה, לנופף לשלום ולהמשיך הלאה. אתם לא חייבים לנצח כל ויכוח.
הקסם הישראלי
תהיו אותנטיים ותספרו את הסיפור שלכם, לכולנו יש סיפורים מעניינים. אנחנו מגיעים ממדינה רב־תרבותית שעברה, לצערנו, הרבה במהלך השנים. תהיו גאים בתרבות, במנהגים, בשפה ובהיסטוריה שלנו.
0.2%
מאוכלוסיית העולם הם יהודים, וכמחציתם ישראלים. אתם מבינים כמה נדיר לפגוש אתכם?
אני מעודד אתכם להביא איתכם דברים מהארץ: תבלינים, ספרים, תשמישי קדושה, או כל דבר שמבחינתכם מסמל בית. תעשו קידוש בימי שישי, ותבשלו מאכל ישראלי לחברים שהכרתם.
תהיו גאים במי שאנחנו. שיחה אינטימית אחת בין שני אנשים יכולה לעשות שינוי גדול, ולאדם שיושב מולכם יש חברים ומשפחה.
קראתם את המדריך וראיתם איך אני תכננתי את הטיול שלי. עכשיו הגיע התור שלכם לתכנן את הטיול שלכם. עוברים שלב אחרי שלב, וממלאים בכל שלב את מה שנכון בשבילכם.
כל מה שתכתבו נשמר בדפדפן, אז אפשר לעצור ולחזור מתי שתרצו.
מתי יוצאים, ולכמה זמן?
מחקר עצמי
לפני שפותחים מפה, מסתכלים פנימה. מה מסקרן אתכם? מה אתם רוצים ללמוד? אחר כך רושמים את המדינות שעונות על זה, ובודקים שהן מתאימות לתקופה שבה תגיעו.
זה הזמן לתקוע יתדות: האירועים שאין עליהם פשרה, שאתם מוכנים להתחייב אליהם מראש ולבנות סביבם את המסלול. כמו שכתבתי במדריך, כדאי שלא יהיו יותר מדי. כל יתד מקבעת עוד תאריך ומקום, והחופש שלכם מצטמצם. תקעו כאן את היתדות שלכם ותראו כמה מרווח נשאר ביניהן.
